newPR. עוזרים לעסק שלך לנווט במדיה החברתית

או.קי. אז הצלחת לשכנע את החבר'ה בהנהלה שהגיע הזמן להפגין נוכחות בפייסבוק. הם הבינו סוף סוף שמול 400 מיליון משתמשים (מתוכם שלושה מיליון ישראלים) השאלה היא כבר לא "האם"? אלא "אחרי שהקמתי את העמוד, עכשיו מה?". חייבים ללמוד כיצד להתבלט על רקע הרעש והקקופוניה שמסביב, חייבים להפוך לפרו-אקטיביים כדי לתת לעמוד של העסק נראות של ממש. וכן, מה לעשות, חייבים לחשוב. כן, לחשוב. על האסטרטגיה השיווקית/ארגונית, על המטרות בהפעלת הכלים החדשים, על דרכי מדידת ההצלחה, על איך מסנכרים את הכל עם שאר פעילותו השיווקית של הארגון והכי חשוב: איך דואגים לכך שמי שנכנס לבקר אותך פעם אחת, ימשיך ויתמיד לעשות זאת גם אחרי אותה פעם ראשונה… בגדול, צריך לחשוב על כמה מילות מפתח ולהצמד אליהן: "רלבנטיות", "עניין", "שיחה", "מעורבות גולשים", ו"יצירת ערך אמיתי למבקר".

שלב ההקמה הוא יחסית פשוט. מתחברים לפייסבוק (תוך שימוש בחשבון שאחר כך ישמש כמנהל העמוד), ניגשים ל'Create a Page" וממשיכים על פי ההנחיות. וכאן כבר נכנסים לאזור בו התאים האפורים מתחילים להיות חשובים. זה השלב בו צריך להתחיל לקבל החלטות: איך נקרא לעמוד? ואיזו תמונה נשים? ומה נכתוב בתיאור הקצר של העמוד? פרה פרה.

שם: כמה שיותר יזכיר את הגוף פותח העמוד. זה אינו מקום למשחקי מילים ולחידודי לשון. לא מעט אנשים בבואם לחפש חברה כלשהי בפייסבוק לא משתמשים בחיפוש אלא כותבים בשורת הכתובת: facebook.com/XXXXXXXXXX.

תמונה: משהו מייצג. הרבה מעדיפים להכניס לוגו, אבל, בהחלט יש מקום לאייקונים/מוצרים מייצגים (קוקה קולה שמה את בקבוק הזכוכית שהכי מזוהה עימה, סטארבאקס שמו אייסקפה בכוס שעליה לוגו החברה).

תיאור: קצר, קולע, עם לינק לאתר הבית, או לאתרים רלבנטיים אחרים. הטקסט חייב להיות משהו שיציג למשתמש את החברה וייתן לו סיבה להמשיך ולהתעניין בך. חשוב לזכור: לשתול בטקסט מספיק מילות מפתח שיקלו על המשתמשים במנועי החיפוש.

אל תשכח לספר ללקוחות/חברים שלך שיש לך נוכחות חדשה בפייסבוק ובכל מקום בו יש לך נוכחות רשת רלבנטית, דאג לשים לינקים לפעילות החדשה. הוסף לינק לעמוד בחתימת הדואר האלקטרוני שלך.

הדרך שעליך לעבור עד שמישהו חדש ילחץ על ה-Like שלך אינה פשוטה ודורשת הרבה מחוייבות ממך. ללוחץ זהו צעד משמעותי. הוא אמור להזדהות בגלוי עם המותג שלך, קבל עם ועדת חבריו. אתה חייב להיות שווה את המאמץ שלו שמושקע בלחיצה על ה-Like…

אחת הדרכים לעשות זאת היא להשקיע בתכנים איכותיים וייחודיים לפייסבוק. תן לקוראים מבקרים שלך סיבה טובה להמשיך ולבקר, תן להם חומרים שיוכלו להעביר הלאה לחברים. אתה רוצה לקדם את רשת בתי הקפה שמתמקדת בשוקולד? תן תכנים רלבנטיים בעמוד שלך. ספר על סוגי השוקולד החדשים עימם אתה יוצא לקיץ, תן מתכונים ייחודיים, בקש מהקוראים שימליצו על הטעמים שהם מעדיפים. שאל שאלות וגלה סקרנות בקהילה שלך. בדוק אם החומרים שהעלית בשבוע שעבר אכן היו מעניינים וערוך משאלים.

דרכים נוספות (ולא פחות טובות):
- הוסף לשוניות. אופציה מעט יותר מתקדמת, שמצריכה שימוש ב-Static FBML (לא להבהל), המאפשרת הוספת לשוניות (טאבים) לעמוד. שתי לשוניות שאני ממליץ עליהן בתור התחלה: מי ומי בכותבים, הנותן לך אפשרות לחשוף את התורמים לעמוד ולשונית 'עמוד נחיתה' מותאם אישית ועשיר מדיה, שבו ניתן לשלב הרבה יותר מידע ותכנים על החברה וכיצד היא יכולה לעזור להם.
- תן להם מקום להביע את הדיעה שלהם – תן מקום לתמונות, סרטים והבעות עמדה של המשתמשים.
- העלה תכני מולטימדיה (תמונות/סרטונים/מוסיקה) ייחודיים ובלעדיים.
- פתח משחקים המותאמים לפייסבוק. הקהל אוהב זאת.
- תן לקהל שלך הרגשה שהוא מיוחד. ענה לכל בקשה, אל תתעלם מפניות ולו גם קטנות וחסרות חשיבות ותן לו את מה שהיית נותן לקהל הלקוחות הנאמן שלך: חשיפות מוקדמות של מבצעים ומוצרים חדשים, סיפורים של מאחורי הקלעים, היכרות אישית עם הצוות.
- תן להם לקחת חלק פעיל בפעילות השיווקית שלך: בקש מהם לתת שמות למוצרים חדשים, להציע מודעות, להלחין מוסיקה לקליפ. מעבר לכך, נצל את ההזדמנות ועבור מדי פעם בפעם מהעולם הווירטואלי לעולם ה'אמיתי': ערוך השקות וחשיפות אליהן תזמין את הלקוחות שלך. תראה להם שאתה לא רק דואג להם בפייסבוק אלא גם בחיים וכך תוכל לחזק את הקשר עימם.
- נסה להשתמש בתוספים הולמים (Plugins). למשל? הוספת כפתור Like בעמוד מוצרים שלך באתר הרשמי מאפשר למשתמשים לחלוק את חיבתם למוצרים מסויימים עם החברים שלהם.
- חלק מתנות. כן. מי לא אוהב מתנות חינם? אנשים יהיו מוכנים להיות חברים שלך אם מדי פעם תתן להם משהו. מוצרים, הנחות, משהו.

סקר שערכה חברת המחקר Morpace באפריל 2010 מגלה כי 37% מהנשאלים מעוניינים בקופוני הנחה ובהנחות, 35% רוצים לשמוע על מוצרים חדשים עם הגעתם, 31% רוצים ללמוד יותר על המותג ו- 28% מצטרפים בכלל כדי לפגוש אנשים דומים בעלי תחומי עניין דומים.

בדיקה קצרה בשטח, אצל אחד ממותגי העל האמריקנים, רשת בתי הקפה סטארבאקס, שחגגה זה לא מכבר את החבר ה-10 מיליון בקבוצה שלה, יכולה לספק כיוון לא רע לחיקוי ולפיצוח סוד ההצלחה: הפיכת כלי המדיה החברתית לחלק בלתי נפרד מהתמהיל השיווקי, מבצעי קידום מכירות וצ'ופרים בלתי פוסקים ופרסום בתוך פייסבוק להנעת הקהל לעמוד החברה. המוטו די פשוט: סטארבאקס נותנת למשתמשי פייסבוק לא מעט סיבות טובות להיות חברים בקבוצה שלה. איך מביאים תוך שבוע 200 אלף חברים חדשים? מציעים להם את מבצע ה-Free Pastry Day promo בו מאפשרים לכולם להדפיס קופונים למאפים חינם יחד עם רכישת קפה, או הצעה למשתפי מבחני טעימה קפה חופשי והנחה על סוג קפה חדש. וזה עובד.

לפני שניגשים לעבודה, חייבים לזכור מדובר במשימה לא קלה והיא זוללת משאבי זמן לא מעטים. אם לא תספק את הסחורה הראוייה, הלקוחות שלך או לא יגיעו, או יגיעו ומייד יילכו, או פשוט יקומו ויילכו ולעולם לא יחזרו. תמיד תמיד צריך לזכור גם שלא מדובר כאן בעוד ערוץ שידור, אלא בפלטפורמה לבניית מערכות יחסים. וכאלה, כידוע, צריך לתחזק. ה-Like, עם כל הכבוד לו, אינו המטרה הסופית. הוא רק אמצעי. המטרה אינה לאסוף כמה שיותר ממנו והזוכה הוא זה שיש לו הכי הרבה. הזוכה הוא מי שידע להביא את הגלושים אליו, לעניין אותם ולהמשיך לעניין אותם פעם אחרי פעם אחרי פעם. זוכר את מילות המפתח שחייבים לזכור כל הזמן: "רלבנטיות", "עניין", "שיחה", "מעורבות גולשים", ו"יצירת ערך אמיתי למבקר"? ובכן, זה בדיוק הזמן להזכר בהן.

לפעמים, כן, לפעמים, כדאי ושווה להרים מעט את הראש ולהסתכל מה קורה שם בחוץ, בעולם הגדול. סקר המדיה החברתית בעסקים, שבודק את שקרה במהלך 2009 בשוק האמריקני, הוא אחד מאותם מקרים שמצדיקים הפסקה (קצת ארוכה, אם לוקחים בחשבון קרוב ל-50 עמודי טקסט מלאים בטבלאות). 3000 אנשים מעסקים שונים לקחו חלק בבדיקה המעמיקה, שבאה לבחון את המגמות החמות ביותר בשימוש במדיה החברתית בקרב עסקים בארה"ב. שימוש ולא אימוץ, שכן כל הנבדקים דווחו על עשיית שימוש במדיה חברתית ביום יום שלהם כמקור לקבלת מידע עסקי רלבנטי.

איזה צימוקים הוצאתי משם?

- באופן לא משעשע ביותר, המנהלים (או לפחות אלה המגדירים עצמם ככאלה) משתמשים הכי פחות בכלים החדשים. מעט מעליהם נמצאים החברים בהנהלות הבכירות, ובצמרת המשתמשים מצוייה דווקא שכבת הנהלת דרג הביניים. לא מפתיע. יכולתי לספר על כמה התקלויות אישיות שלי עם המנהלים הללו, שהעדיפו להשאיר את העבודה ה'שחורה' לדרג השני והשלישי, וכך איבדו קשר עם המציאות.
- אנשים העוסקים בטכנולוגיית מידע (IT) עושים את השימוש הקטן ביותר במדיה החברתית, כשבצמוד אליהם מדדים אנשי השירות, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה, שמשאירים את הזירה פנוי לאנשי היח"צ, המרקום והייעוץ בארגונים בהם הם פועלים. בהחלט. הראשים הקטנים של הפיתוח מעדיפים להמשיך לחטט למערכת בקרביים, ולא להוציא את הראש מהמים, אלא אם כן מישהו צעק 'אקזיט' לידם.
- חברות המיקרו (פחות מעשרה עובדים) עושים את השימוש הגדול ביותר בכלי המדיה החברתית, בעוד בחברות הגדולות באמת (מעל 500 עובדים), נעשה השימוש הדל ביותר. כמה נכון. הקטנים והזריזים, או הרעבים, היו מאז ומתמיד בחוד החנית של אימוץ החידושים.
- לגבי מקורות המדיה החברתית בהם נעשה שימוש, עולה מהסקר כי 69.1% לוקחים חלק בוובינרים (סמינרים מקוונים), 62.2% קוראים סקירות עסקיות למוצרים ושירותים, 62.2% מבקרים בפרופילים של חברות ואו מוצרים באתרים חברתיים, 55.1% קוראים בלוגים ארגוניים, 35.4% עושים שימוש ברסס ורק 29% משתמשים בטוויטר לאיתור מידע. הנתונים האחרונים מעניינים שכן בולטת מהם הפאסיביות. העיסוקים המוצהרים לא ממש דורשים פעילות יתר, כמו למשל לקיחת חלק בפורומים. כשנשאלו המשתתפים מהו מקור המדיה החברתית שהיה הכי שימושי עבורם, הצביעו מרביתם על הסמינרים המקוונים, חוסכי הזמן, הכסף והנסיעות הארוכות.

מה עוד?

- למרבית הנשאלים העיסוק במדיה החברתית הוא די חדש. 40% עוסקים בתחום פחות משנה, ועוד 31% בין שנה לשנתיים. העסק טרי ביותר. ומה עושים הרוב? נכון: מתחזקים פרופילים ונוכחות באתרי רשתות חברתיות. הפעילות הפופולרית השניה בדירוג: ניטור אזכורים בזירה החברתית ותחזוקה של בלוגים ארגוניים. מעניין שרק 31% עושים בזירה הזו שימוש לטובת גיוס עובדים חדשים.
- ואיך כולם מודדים את ההצלחה בשימוש בכלים החדשים? הדרך הפופולרית ביותר היא תנועה באתר, אחר כך קשר עם לקוחות פוטנציאליים ומודעות למותג.
- מבין הנשאלים שהשיבו כי הם מפעילים פרופיל באחד מאתרי המדיה החברתית, 80% עושים זאת בפייסבוק, 56% בטוויטר ובממוצע, לחברה יש נוכחות בשלושה אתרי רשתות חברתיות, כשהם מצהירים שאין כל כך הבדלים בינהם מבחינת ההשפעה על העסק.
- ניטור הפעילות של המותג במדיה החברתית מתבצע במרביתו באמצעות כלים חינמיים (חיפוש של גוגל, גוגל אלרטס, חיפוש בטוויטר וכד').

הכלים שמציעה המדיה החברתית לאנשי השיווק והעסקים, כבר לא רלבנטיים לקבוצות דמוגרפיות ספציפיות. ממש לא. הם גם לא משהו שמתעסקים בהם בשעות הפנאי. המדיה החברתית כבר כאן והיא תשאר איתנו להרבה זמן. כדאי מאוד להסתגל לרעיון, להטמיע אותו ולהבין היטב איך ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.

התכוננתי לגרוע מכל כשניגשתי לקרוא את הדו"ח הטרי טרי של ראסל הרדר ו-Ethos Business Law על ההתייחסות הארגונית לטרנד המדיה החברתית, אבל, בגדול, יצאתי מעודד. יש עתיד. הסקר שנערך בקיץ 2009 אמנם מגלה את מה שאני כבר יודע מהפגישות שאני עורך עם מנכ"לים ומנהלי שיווק (חצי מהמנכ"לים שלא עשו שימוש בכלי המדיה החברתית אמרו שהם פשוט לא יודעים עליה מספיק, 4 מתוך 10 דאגו לנושאי אבטחה ושמירה על סודיות ואילו 37% הביעו דאגה כנה לפרודוקטיביות העובדים שלהם), ובכל זאת הכיוון, בגדול, חיובי. מסתבר שלמעלה מ-80% מהמנהלים שלקחו חלק בסקר הגדירו את "השמירה על הקשרים עם הלקוחות" ו"בניית מותג" כיתרונות הבולטים של השימוש במדיה החברתית. רבים (69%) אף ראו בה כלי יעיל ביותר לגיוס עובדים ולשירות לקוחות (46%) ואילו 46% העריכו שהמדיה החברתית יכולה לחזק את מורל העובדים.

כשנשאלו על עיקר השימושים בכלים החדשים התשובות היו תואמות: בעיקר לבניית המותג, קצת רישות, קצת שירות לקוחות וגם פעילויות הכרוכות במחקר ואיסוף מידע עסקי.

ניתוח יותר עמוק של המחקר גילה כמה נתונים מדאיגים: מרבית הנשאלים שהיתה להם נגיעה כלשהי למדיה החברתית עשו זאת בתגובה ולא בצורה פרואקטיבית ומרביתם, למרות שהעידו כי הם עצמם מבקרים לעתים קרובות אתרי מדיה חברתית, לא דואגים להעסיק עובדים, או חברות חיצוניות המיומנים בתחום, שזהו עיסוקם המרכזי – אם כי, 7 מתוך 10 אמרו שהם מתכננים להגדיל את השימוש בכלים החדשים בשנה הקרובה.

אחת הטענות המרכזיות שעלו בסקר (וגם בסקרים אחרים), מתייחסת לחשש שהשימוש במדיה החברתית, בעיקר על ידי עובדים, יכול לפגוע במוניטין החברה. נראה שעצימת העיניים בתקוה שהגל הטרנדי הזה יחלוף, לא ממש יכולה לעבוד כאן… האוחזים במושכות חייבים, במקום להתנתק ולנתק את עובדיהם מהרשתות החברתיות, צריכים לגלות בגרות וראייה עסקית נכונה ולהתיישב ולהגדיר את האיסטרטגיה שלהם בהתייחס למדיה החברתית ואת החוקים הנוגעים לשימוש של עובדיהם בכלים הללו – וכן, החוקים החדשים צריכים להבנות בהבנה ובהסכמה של כלל העובדים בחברה ובהתאם לערכיה ואמונותיה.

מחקר טרי טרי, ה-Digital Readiness Report, מבית היוצר של iPressroom, PRSA, Korn/Ferry International, מגלה שבמרבית הארגונים (51%), אנשי יחסי הציבור הם אלה שמנהלים את הפעילות הדיגיטלית של החברה. המחקר מצא שברוב המקרים אנשי היח"צ מובילים מספר אספקטים בולטים בתקשורת הדיגיטלית, בינהם הבלוגים הארגוניים (49% מהחברות דיווחו שאנשי היח"צ שלהם מנהלים את פעילות הבלוג, לעומת 22% מהחברות שהפקידו את המשימה בידי מחלקות השיווק). היח"צ אף מוביל את פעילות המיקרו-בלוגים (52%), ואת הפעילות ברשתות החברתיות (48%). אנשי השיווק מסתפקים בניהול קמפיינים של שיווק באמצעות דואר אלקטרוני ומהלכי SEO.

תופעה מעניינת נוספת: הארגונים הקטנים והבינוניים, הם אלה דווקא שמובילים באימוץ השימוש בכלי המדיה החברתית (64% מהם, לדוגמה, אימצו שימוש בטוויטר, לעומת 47% בארגונים הגדולים), אבל, הגדולים מנהלים אקטיבית יותר את התכנים באתרים שלהם מאשר הארגונים הקטנים והבינוניים.

טבלה 1: אימוץ פעילויות ברשת
companies web activity

אבל, מעבר לנתונים, שרק מחזקים את מה שאני רואה כיום ב'שטח', שמחתי לגלות ששוב, תחושת הבטן שלי צודקת: יותר ויותר ארגונים וחברות מתחילים להבין – ולאמץ – את כלי המדיה החברתית לסוגיה ולגווניה השונים ומכניסים אותם כחלק אינטגרלי במיקס התקשורתי שלהם – 70% מהחברות הצהירו על שימוש בכלי מדיה חברתית – אם כי עדיין מעריכות יותר את פעילות ה-SEO ותוצאות מנועי החיפוש. הסיבה, כנראה: הן מעריכות שקל יותר לראות החזר על השקעה במסלול השני – קל יותר לשלוט על חוויית המשתמש באתר החברה, מאשר במדיה החברתית, שם קצת קשה יותר להמיר מודעות למותג, לדוגמה, בנתוני מכירות (בהתחשב במגוון הכלים שצצים כיום בתחום מדידת וניטור הפעילות במדיה החברתית, אני מעריך שהתמונה הזו תשתנה בקרוב).

טבלה 2: פעילות מבוססת רשת בחברות
web based communications

ונתון מעודד נוסף (שגם מנהל הבנק שלי ישמח לקרוא): הולך וגדל מספרם של הארגונים והחברות השוקלים העסקה של מומחי מדיה חברתית – 48% מכלל החברות הצהירו על כוונה ברורה לעשות כך. בהקשר הזה דווקא מעניין לגלות בהתבסס על נתוני המחקר, כי מנהלי התקשורת בחברות לא ממש מדרגים גבוה במיוחד את סעיף "ניהול התכנים ברשת" כתחום מועדף, תופעה מוזרה, בהתחשב בעובדה ששימוש נכון במדיה החברתית ובשירותי מיקרו-בלוגינג (מישהו אמר טוויטר?), דווקא משמשים לעתים קרובות לטובת הפצת תכנים ולינקים שמובילים חברים, חברים של חברים, וחברים של חברים של חברים, היישר לאתר החברה. נראה שמקור הבעיה בכך שבעוד כולם להוטים לשלב כלי מדיה חברתית בפעילות התקשורתית שלהם (להוציא החוצה את המידע), לא רבים מתכננים, או השקיעו חשיבה איסטרטגית בכיצד להמיר תנועה מהרשת פנימה לפעילות מסחרית אמיתית.

אתה מעדיף לצפות בסוף יום העבודה שלך באופרת סבון? אם כן, יש סיכוי גבוה שאתר הרשת החברתית המועדף עליך הוא אתר לינקדאין ושימי לב: אם את קונה את הקפה שלך באתרי קניות ברשת, סביר להניח שאת מנויה פעילה של אתר טוויטר. נראה שההעדפות שלכם באיזה רשת חברתית אתם מבלים את מיטב זמנכם, אומרות עליכם לא מעט, כך לפחות מגלה סקר חדש של חברת המחקר אנדרסון אנליטיקס, המסייע לזהות את העדפותיהם של משתמשים, דפוסי הקניה שלהם, צריכת המדיה ושאר משתנים שהוצלבו עם נתוניהם האישיים של הנבדקים (שדרך אגב, הוגדרו לא רק כאלה שיש להם חשבון בפייסבוק או בכל רשת אחרת, אלא גם נדרשו להוכיח שהם גם עשו בה שימוש כלשהו במהלך החודש שקדם לסקר).

קראו את המשך הפוסט »

לפני מיליון שנה בערך, המלצתי לכל למי שרק רצה להקשיב, עוד לפני שמישהו בכלל ידע במה מדובר, לתת הצצה במיזם איזוטרי עד ביזארי, בשם טוויטר. משהו כבר אז אמר לי שיש לחבר'ה האלה סוס מנצח ביד. ולא טעיתי בהרבה. מאז לא יורד האתר מהכותרות. כן נמכר, לא נמכר, כן רווחי, לא רווחי. המיקרו-בלוג החביב, שמאפשר לך להעביר ולקבל הודעות קצרצרות (140 תווים) במגוון רשתות תקשורת ומאינספור 'תקשורתנים', אומץ על ידי מיליוני גרפומנים, אקסהיביציונרים שאינם מסתפקים בבלוגים שלהם, חובבי קשרים וירטואליים ובשוליים גם על ידי גופים עסקיים שהחלו להריח את הפוטנציאל הטמון בעוד רשת חברתית פופולרית לחיזוק עסקיהם.

ואכן, לטוויטר יש פוטנציאל לפתיחת דלתות ולקשר לעשרות, מאות ואלפי לקוחות, שרוצים ושמחים לשמוע מה יש לך לומר להם ויותר מכך – מאפשרים לך לשמוע מה יש להם לומר לך.

העסק בבסיסו אינו מסובך. קל להירשם, קל לתפעל. אבל, לפני שנכנסים לרשת, כמו לפני כל כניסה לרשת חברתית חדשה, חייבים להפנים מספר כללי התנהגות בסיסיים שהולמים גם את שאר הרשתות וכמה סטנדרטים ייחודיים לטוויטר.

1. לפני הכל, בדוק עם עצמך כמה זמן אתה רוצה להשקיע בשבוע לפעילות. מדובר אמנם ביצור חביב ולא מזיק, אבל, הוא בהחלט יכול להפוך למפלצת תובענית שתקבור אותך תחת הררי חדשות, רכילות, עדכונים ומה לא. הקצה זמן מוגדר לפעילות בערוץ זה ועם כמה אנשים אתה רוצה לתקשר – והצמד לתוכנית. באת לעבוד, אל תשכח.

2. עשה קצת שיעורי בית לגבי את מי אתה רוצה להכיר ומי אתה רוצה שיכיר אותך. כדי להשיג תוצאות אתה חייב להיות ממוקד בבחירה אחרי מי אתה רוצה לעקוב. בדוק, אם כך, את המועמדים שלך ברשתות אחרות וראה מה ייצא לך מהקשר ומה ייצא לצד השני ממך. בדיוק כמו בעולם האמיתי.

3. שים לב לתדמית שלך. כמו בחיים, הרושם הראשון מאוד קובע. כל 'טוויט' שלך הוא שלוחה שלך. הוא מקרין עליך ועל מי אתה רוצה שייתפס כלפי חוץ. וכמובן – התדמית המקוונת חייבת לתאום לתדמית, לערכי המותג ולתרבות העסקית/ארגונית של העסק שלך בעולם ה'אמיתי'.

4. היה אישי. אל תתחיל ממסרים שכל העולם רואה, בפניה הראשונה למישהו. כדאי להתחיל עם מסרים אישיים (DM) שרק הוא יראה ורק אחר כך לעבור למסלול המורחב יותר. קח גם בחשבון ש'טוויטרים' כבדים יכולים להפגע ממשתמש חדש שמתאמץ יותר מדי לרדוף אותם בפומבי. צריך לבנות אמון כאן. אבל, אל תהיה גם אישי מדי. תחשוב שגם למכרים חדשים אתה לא מספר על הביקור אצל הפרוקטולוג שלך… מילת המפתח כאן היא: איזון. צריך למצוא את שביל הזהב.

5. אל תתפוס תחת. אתה לא הכי חכם, מבריק, יודע כל. גם לא כדאי להצטייר ככזה. גם אם יש לך משהו חשוב לומר לכל העולם, אל תרוץ להעביר אותו. שווה לחשוב איך מעבירים אותו הלאה ובאיזה כלים משתמשים. אם לא יאהבו את הגישה שלך פשוט יעזבו אותך. שמור על צניעות ומקצוענות ותזכה להערכה ולעניין.

6. כדאי שתחשוב לטווח הארוך. אל תאבד סבלנות. אל תצפה להחזר מהיר ומיידי על השקעת הזמן והמאמץ. אל תצפה לאלפי לקוחות שינהרו אחרי הטוויטים שלך כבר בשבוע הראשון לנוכחות שלך שם. תן לעסק לזרום ונסה לחשוב "איכות" ולא "כמות". הביזנס יגיע בסופו של דבר.

7. שמור על שקיפות. אם יש לך אג'נדה – תוודא שאנשים יהיו מודעים אליה. זה לא אומר שהיא צריכה להיות לב הטוויטים שלך. ממש לא. אבל, אל תסתיר את העובדה שאתה פה בשביל מטרה מסויימת. אם אתה מחפש לקוחות חדשים ומכירות, אל תשכח לכלול בטוויטים שלך (מדי פעם, לא להסחף) גם מידע על מה אתה באמת עושה ומה אתה מצפה מהעוקבים (מקבלי הטוויטים) שלך. הדרך הבדוקה להכנס לרשימה השחורה של אנשים הוא להסוות את המניעים שלך – ולהתפס.

8. קח בחשבון, כמו בעולם המיילים האכזרי, שאין לך דרך חזרה. נכון שניתן למחוק טוויט, אבל, בינתיים רבים כבר נחשפו אליו. מעבר לכך, מנועי חיפוש אכזריים, אולי כבר מחזיקים בטוויט שלך אי שם במאגרים האינסופיים שלהם כתוצאת חיפוש לגיטימית מפרופיל הטוויטר שלך – ואת זה אתה כבר לא תוכל למחוק…

9. ספר לכולם שאתה בטוויטר. כלומר, ללקוחות הפוטנציאליים שלך. צרף את הכתובת שלך באתר, בדואר האלקטרוני שלך, במודעות פרסומת. זו הדרך היעילה ביותר להגיע להגדיל את מאגר העוקבים שלך, בלי להשקיע יותר מדי זמן בכך.

10. תחזק. בדוק מדי פעם בפעם מי העוקבים החדשים שהצטרפו אליך והשקע זמן בפיתוח הקשרים איתם. נסה להבין מה גרם למצטרפים החדשים לעשות את המהלך הזה, כלומר, להקשיב למה שיש לך לומר. זה ישתלם בסופו של יום.
בסופו של דבר, צריך לזכור שגם בעולם של טוויטר, לא כל קשר מסתיים במכירה, או בפעולה לשביעות רצונך. בין אם רק אחד מתוך עשרה עוקבים אכן יהפוך ללקוח, ובין אם אחד לעשרים, בשלב מסויים האסימון ייפול ואז תבין בדיוק מה עובד בשבילך ומה לא.

יחצנית: קיבלת את ההודעה על הרשת החברתית ש[חברה מסחרית] פתחה ל[מוצר צריכה] ב”מקושרים”?
אני: כן.
יחצנית: תכתוב על זה?
אני: אני לא כותב על קמפיינים.
יחצנית: זה לא קמפיין, זו רשת חברתית.
אני: אז אני לא מסרב, אני רק אומר לא.