לפי מחקר מעניין שערכו Capgemini ו-In-Stat, גברים – נגמרו סופית כל התירוצים שלכם: המחקר מצא שאתם מסוגלים לבצע שתי פעולות בו-זמנית, ואפילו (וואו, איזה מהפכה) עוקפים את הנשים במחקר – מכל קבוצות הגילאים – במולטיטאסקינג. אבל רגע לפני שתתרגשו יותר מדי ותכריזו על עצמכם בתור המין המנצח (בכך שאתם עוקפים אפילו את הסטריאוטיפים המתוייגים כיתרונות נשיים) – בואו נוריד הוליך רגע ונבין במה אתם מנצחים אותנו מולטיטאסקינגית…. בצפיה בטלויזיה תוך צ'יטוט באינטרנט.

המחקר בדק צרכני-תקשורת בעלי זמן פנוי, ומצא כי שליש מהגברים הנבדקים וכרבע מהנשים הנבדקות – נוהגים לצרוך תקשורת תוך כדי גלישה באינטרנט. הנבדקים הצהירו על עצמם שהם אוהבים לבדוק בגוגל ולחפש באינטרנט אחר דברים שמופיעים בטלויזיה, וכן נוהגים לחלוק עם חברים מקוונים את דעתם על התוכניות הנצפות. הגברים הביסו את הנשים באופן מכריע בשימוש במולטיטאסקינג של טלויזיה-מחשב, בכל קטגוריית גיל שהיא.

בין גילאי 18-24 נמצא שימוש מולטיטאסקינג של כ-42% מן הגברים, ורק כ-33% מהנשים. כאשר מסתכלים על גילאי 30-34 כ-35% מהגברים צופים בטלויזיה תוך גלישה במחשב, בעוד הנשים שעושות זאת הן רק 29% מהנבדקות. שיא גבוה ומאוד לא צפוי לשימוש במחשב יחד עם טלויזיה נמצא עבור כולם דווקא בגילאי 35-39, אז נמדד כי 52% מהגברים עושים זאת, יחד עם 33% מהנשים. בגילאי 50-54 נמצא שימוש נאה למולטיטאסקינג תקשורתי זה, עם 35% משתמשים גברים, וכ-19% של נשים. אפילו גילאי ה-65+ לא נשארו חייבים והגיעו לנתונים נאים של 21% שימוש לגברים, ו-14% שימוש לנשים.

אז מה המסקנה מהמחקר הזה? נשים שנוטות לפעול במולטיטאסקינג ולבצע פעולות שונות במקביל, בו זמנית, זה לא דבר חדש. לא לחינם התפתח האדם וזכה לשרוד אבולוציונית. מה היינו עושים אלמלא ידעה האישה לחתל תינוק תוך חימום בקבוק מטרנה? האם אבא שלו היה מצליח? (שאלה רטורית, אין ספק). אולם גברים המסוגלים לעשיית שתי פעולות בו זמנית, זה ממש מסעיר! זה מעלה הרבה שאלות ותהיות קיומיות רציניות ביותר!

האם לחינם כל פעולתו של הגבר המצוי בבית מתמצית בעיקר בלזרוק את הזבל? האם הם באמת מקשיבים לך, בזמן שהם גם קוראים עיתון/ שוטפים כלים/ צופים במשחק כדורסל בטלויזיה? לפי המחקר פורץ הגבולות הזה, התשובה היא כ-ן.

מסתבר שהגבר המצוי, מסוגל. ברק אובמה אמר את זה קודם: "Yes, you can!" מי שמצליח להנאתו האישית ליצור התרכזות דו-מוקדית בטלויזיה ובמחשב, בעצם מפלג את מוחו לשתי נקודות של התרחשות. כן, גברים יקרים, אתם יכולים להקשיב ל-א', ולעשות ב'. אני אומרת, יאללה בנות! אם למטרות הנאה אישית של שעות פנאי, גברים מסוגלים לחלוקת קשב – הרי שצריך להתעקש על כך שימלטטאסקקו (מהמילה מולטיטאסקינג) גם את הניקיון של המטבח, הקניות במכולת וערימות הכביסה שמחכות. ולא עוד תירוצים שהם לא הקשיבו לך כי "את יודעת שהם לא מסוגלים לעשות שני דברים בו זמנית". הא-הא. תראו להן את המחקר. אין חכם כבעל ניסיון (מחקרי).

מסקנה חשובה נוספת: גברים הם יותר מתוכחמים מאיך שהם נראים. צריך לתת להם קצת קרדיט. דורות שלמים שאנחנו עושות הכל במקומם כי אנחנו חושבות שתא יחיד מככב להם במוח באיזור הריכוז. אז עכשיו משאנחנו יודעות את האמת, הגיעה העת להכריז מלחמה על סדרי העולם, ולהשאיר אותם עם בקבוקי המטרנה. מה אתן אומרות?

קורא האינטרנטי מוצף מידע, והאתר הבא נמצא במרחק קליק. כדי לא לאבד אותו, צריך ללמוד לדבר בשפה שלו: ישר ולעניין עם אופציה להרחבה. ההרצאה עוסקת בדרכים לכתיבה ולהצגה של טקסטים אינטרנטיים בהירים ויעילים, כולל טיפים מעשיים. זהו תקציר של ההרצאה.

למה צריך ללמוד לכתוב באינטרנט?

הכתיבה היא אמצעי התקשורת באינטרנט, כמו שהדיבור ושפת הגוף הם אמצעי התקשורת בעולם הפיזי.

מי שלא יודע לכתוב כראוי באינטרנט משול למי שלא למד לדבר.

הקורא האינטרנטי קצר סבלנות, וקל לו מאוד לברוח לאתר הבא.

איך יוצרים טקסט נוח לקריאה באינטרנט?

חשוב לשמור על טקסט קצר ובהיר.

הטקסט חייב לבוא בהקשר: מי כתב אותו, מתי ואיפה הוא מתפרסם.

צריך לתת לטקסט כותרת ראשית.

הטקסט יחולק לפסקאות עם רווחים ביניהן.

לחלק את הטקסט לחלקים ולתת לכל חלק כותרת ביניים.

אמצעים ויזואליים

אפשר להשתמש בהדגשות לפי הצורך, אבל לא להגזים בצורה שתפגע בקריאה.

תמונות תורמות לטקסט. להשתמש בתמונות רלוונטיות, כאלה שמאיירות את הטקסט או מוסיפות עליו.

לתת שמות בעלי משמעות לתמונות.

כאן תמצאו מדריך לתמונות חופשיות.

שימוש בלינקים

לינקים עוזרים לתת הרחבה למי שמעוניין בכך.

הלינק צריך להיות על המילה הרלוונטית.

לינק על מילים ספורות, לא על משפטים שלמים.

לא לתת לינק לכל דבר, רק למה שנחוץ.

לתת ללינק כותרת (title), כדי שהגולש יוכל לקרוא ולהחליט אם להיכנס ללינק.

לינק הולך לעמוד ספציפי (כתבה ב-ynet), לא לעמוד כללי (העמוד הראשי של ynet).

כתיב ותחביר

הגהה חשובה מאוד, טקסט עם שגיאות גורם לכותב להיראות עילג וטיפש.

אנגלית שכולה באותיות גדולות משמעותה צעקה.

סימני פיסוק

למעט בשימוש בסימני קריאה, שמביעים צעקה. לא להשתמש ביותר מסימן קריאה אחד ברצף.

להימנע משימוש ביותר מסימן שאלה אחד ברצף.

להשתדל למעט בשימוש בשלוש נקודות, שמעידות שאתם לא בטוחים במה שאתם כותבים, או שאתם מנסים להסביר בדיחה.

להשתמש בסימני פיסוק ובאמוטיקונים כמו (: כדי להביע דברים שלא עוברים בגלל היעדר אינטונציה ושפת גוף.

טוקבקים

להתייחס בכבוד לטוקבקים, להתווכח איתם או להסכים איתם. להעיף את הלא רלוונטיים והמעליבים.

לאן שלא תסתכלו, תתקלו בבלוגים. על פי נתוני טכנורטי, מנוע החיפוש האולטימטיבי של הבלוגים, הוא מאנדקס פי שניים בלוגים מאשר לפני חצי שנה, מספר העומד על 35.3 מיליון בלוגים, עם נתון בלתי נתפס כמעט המדבר על 1.2 מיליון פוסטים הנכתבים מדי יום. הבלוגוספירה נתנה מקום ביטוי לכל אחד ולכל נושא שרק ניתן להעלות על הדעת. מארגונים, למותגים, לתעשיות, למוצרים. כולם מדברים על הכל, מה שאומר שייתכן ומישהו שם בענן הענק הזה של המילים, התמונות וקטעי הווידאו, הנזרקים לחלל, מדבר גם עליך. על החברה שלך, על המותג שאתה מייצג, על המוצרים שלך.

מרבית העסקים, ובמיוחד באלה המודעים לחשיבות שבניטור ומעקב אחר תדמיתם הציבורית, מפעילים שירות כלשהו של איסוף קטעי עיתונות, המכסה עיתונות מודפסת, משודרת ומקוונת. כל שנותר לעשות כדי לעמוד על הלוך הרוחות הציבורי כפי שהוא מסתמן בתקשורת (או כך לפחות העריכו) הוא לספור קטעים, לבחון האם הגישה שם חיובית, שלילית, או נייטרלית ולהמיר את המידע למספרים. פשוט? ובכן, אולי פעם.

הגעתם של הבלוגים ושאר כלי התקשורת האינטרנטיים החברתיים, שינתה את התמונה. אבל, רגע, בעיה. מרבית השירותים בארץ, וניתן לספור אותם על כף יד אחת, אינם מספקים את השירות הזה. הם לא ערוכים לו, או אינם מודעים כלל וכלל לחשיבותו.

עד שתקום החברה שתרים את הכפפה נשאלת השאלה המתבקשת: מה עושים? איך מוצאים את המידע הרלבנטי באוקיינוס הרעש הזה? אחת התשובות היותר קלות לביצוע היא טכנולוגיית הרסס – RSS. כיום מרבית אתרי החדשות בעולם, מציעים עדכוני RSS וכמוהם גם בלוגים. בין המציעים עדכוני RSS, בארץ ניתן למצוא את ערוץ המחשבים של ynet , אתר ynet באנגלית , נענע , הארץ , גלובס , פורומים ובלוגים בתפוז , הגדה השמאלית , קונספציה , בלוגים כאן אצלנו בישראבלוג , Whatsup , האייל הקורא , ברכה גולשת , ואפילו אתרי ממשל זמין .

המגדילים לעשות יכולים להכנס לאתרים דוגמת Syndic8 ו-Feedster (מנועי חיפוש או פורטלי RSS), שם ניתן למצוא עוד אלפי ערוצים העוסקים באינסוף נושאים. אפשרות נוספת היא פשוט לגלוש באתרים הרלבנטיים, לחפש את הכיתוב XML או RSS, ולהעתיק את הקישור אל התוכנה הרלבנטית במחשב.

רוצים לדעת מי כותב בלוג על סין? נסו את Technorati tag search, או אולי את Google Blog Search כדי לגלות הכל על תפוחי אדמה בתנור, או אולי את del.ico.us כדי לדעת מי כותב שם על יחסי ציבור.

ניטור אמיתי ויסודי יהיה קצת יותר מתיש מהמתואר כאן בכמה הדוגמאות, אך זוהי בהחלט התחלה טובה לכניסה לתחום.

וכמובן שיש את צד משרדי יחסי הציבור. או, כן. זה בדיוק הזמן למקצועני היח"צ לומר את דברם ולאמץ בחום ובחוכמה את הזירה האינסופית שנפתחה בפניהם. הבנה לעומק של ההליכים שקורים שם, במעמקי הרשת, הם לא רק קריטיים כיום לשרידה של משרדי היח"צ הטובים באמת, אלא אף יכולה להפוך לעוד כלי נשק רב עוצמה במאגר.

ואיך בדיוק מגיבים כשמגלים שהחברה שלך נמצאת בליבה של סערה הקורית בבלוגוספירה? זה כבר סיפור לפוסט אחר.