newPR. עוזרים לעסק שלך לנווט במדיה החברתית

לפעמים, כן, לפעמים, כדאי ושווה להרים מעט את הראש ולהסתכל מה קורה שם בחוץ, בעולם הגדול. סקר המדיה החברתית בעסקים, שבודק את שקרה במהלך 2009 בשוק האמריקני, הוא אחד מאותם מקרים שמצדיקים הפסקה (קצת ארוכה, אם לוקחים בחשבון קרוב ל-50 עמודי טקסט מלאים בטבלאות). 3000 אנשים מעסקים שונים לקחו חלק בבדיקה המעמיקה, שבאה לבחון את המגמות החמות ביותר בשימוש במדיה החברתית בקרב עסקים בארה"ב. שימוש ולא אימוץ, שכן כל הנבדקים דווחו על עשיית שימוש במדיה חברתית ביום יום שלהם כמקור לקבלת מידע עסקי רלבנטי.

אז מה לכל הרוחות אתם עושים שם, בזירה החברתית?

- באופן לא משעשע ביותר, המנהלים (או לפחות אלה המגדירים עצמם ככאלה) משתמשים הכי פחות בכלים החדשים. מעט מעליהם נמצאים החברים בהנהלות הבכירות, ובצמרת המשתמשים מצוייה דווקא שכבת הנהלת דרג הביניים. לא מפתיע. יכולתי לספר על כמה התקלויות אישיות שלי עם המנהלים הללו, שהעדיפו להשאיר את העבודה ה'שחורה' לדרג השני והשלישי, וכך איבדו קשר עם המציאות.
- אנשים העוסקים בטכנולוגיית מידע (IT) עושים את השימוש הקטן ביותר במדיה החברתית, כשבצמוד אליהם מדדים אנשי השירות, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה, שמשאירים את הזירה פנוי לאנשי היח"צ, המרקום והייעוץ בארגונים בהם הם פועלים. בהחלט. הראשים הקטנים של הפיתוח מעדיפים להמשיך לחטט למערכת בקרביים, ולא להוציא את הראש מהמים, אלא אם כן מישהו צעק 'אקזיט' לידם.
- חברות המיקרו (פחות מעשרה עובדים) עושים את השימוש הגדול ביותר בכלי המדיה החברתית, בעוד בחברות הגדולות באמת (מעל 500 עובדים), נעשה השימוש הדל ביותר. כמה נכון. הקטנים והזריזים, או הרעבים, היו מאז ומתמיד בחוד החנית של אימוץ החידושים.
- לגבי מקורות המדיה החברתית בהם נעשה שימוש, עולה מהסקר כי 69.1% לוקחים חלק בוובינרים (סמינרים מקוונים), 62.2% קוראים סקירות עסקיות למוצרים ושירותים, 62.2% מבקרים בפרופילים של חברות ואו מוצרים באתרים חברתיים, 55.1% קוראים בלוגים ארגוניים, 35.4% עושים שימוש ברסס ורק 29% משתמשים בטוויטר לאיתור מידע. הנתונים האחרונים מעניינים שכן בולטת מהם הפאסיביות. העיסוקים המוצהרים לא ממש דורשים פעילות יתר, כמו למשל לקיחת חלק בפורומים. כשנשאלו המשתתפים מהו מקור המדיה החברתית שהיה הכי שימושי עבורם, הצביעו מרביתם על הסמינרים המקוונים, חוסכי הזמן, הכסף והנסיעות הארוכות.

מה עוד?

- למרבית הנשאלים העיסוק במדיה החברתית הוא די חדש. 40% עוסקים בתחום פחות משנה, ועוד 31% בין שנה לשנתיים. העסק טרי ביותר. ומה עושים הרוב? נכון: מתחזקים פרופילים ונוכחות באתרי רשתות חברתיות. הפעילות הפופולרית השניה בדירוג: ניטור אזכורים בזירה החברתית ותחזוקה של בלוגים ארגוניים. מעניין שרק 31% עושים בזירה הזו שימוש לטובת גיוס עובדים חדשים.
- ואיך כולם מודדים את ההצלחה בשימוש בכלים החדשים? הדרך הפופולרית ביותר היא תנועה באתר, אחר כך קשר עם לקוחות פוטנציאליים ומודעות למותג.
- מבין הנשאלים שהשיבו כי הם מפעילים פרופיל באחד מאתרי המדיה החברתית, 80% עושים זאת בפייסבוק, 56% בטוויטר ובממוצע, לחברה יש נוכחות בשלושה אתרי רשתות חברתיות, כשהם מצהירים שאין כל כך הבדלים בינהם מבחינת ההשפעה על העסק.
- ניטור הפעילות של המותג במדיה החברתית מתבצע במרביתו באמצעות כלים חינמיים (חיפוש של גוגל, גוגל אלרטס, חיפוש בטוויטר וכד').

הכלים שמציעה המדיה החברתית לאנשי השיווק והעסקים, כבר לא רלבנטיים לקבוצות דמוגרפיות ספציפיות. ממש לא. הם גם לא משהו שמתעסקים בהם בשעות הפנאי. המדיה החברתית כבר כאן והיא תשאר איתנו להרבה זמן. כדאי מאוד להסתגל לרעיון, להטמיע אותו ולהבין היטב איך ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.

המדיה החברתית היא כלי מצויין: ליצור קשרים,להתעדכן עם חברים ישנים ובעיקר להפיץ בשורות. לעסקים ומותגים הקונספט של מדיה חברתית ככלי שיווקי אינו דבר חדש, אלא ישות חיה ונושמת שרק הולכת ומתחדשת יותר ויותר מיום ליום: פלח שוק גדול של לקוחות פוטנציאליים ושטחי פרסום ברי-מימוש בעלויות מועטות. אבל איך רותמים את המדיה החברתית לתוצאות ממשיות בשטח, או במילים אחרות: איך אתה כבעל עסק, מתרגם את השימוש במדיה חברתית לעשיית רווחים וכסף? הנה כמה שלבים ושיטות:

מדיה חברתית: גם חיוכים עושים רווחים

1. הקשבה ראשונית: לדעת היכן נמצאים הלקוחות שלך ברשת, והיכן נמצאים המתחרים. מה מעניין אותם – על מה הם כותבים בבלוגים, מהם הטרנדים העכשוויים ומהם נושאי השיחה הנפוצים בקרב בסיס הלקוחות הפוטנציאליים.

2. קביעת יעדים ברורים: כדאי להתחיל עם 2-3 יעדים ברורים ומדידים, שניתן להגיע אליהם תוך מסגרת זמן מסויימת אותה צריך לקבוע מראש. כלומר: להתחיל עם כמה פיילוטים שרצים עליהם תוך שבודקים את מידת ההצלחה וההתקדמות. בצורה זו, אפשר לעקוב באופן רצוף אחר רף הגדילה הפרסומית תוך מציאת לקוחות ברשת החברתית – ולדעת כיצד להתרחבאחר כך הלאה.

3.הוספת ערך מוסף לשיחה המקוונת: אחרי שהקשבתם למה שקורה במרחב המקוון של הלקוחות המיועדים שלכם, תציעו ערך מוסף – אל תנסו רק למכור את המוצר שאתם מציעים. כלומר: תוסיפו התבוננות מעמיקה כלשהי על התוכן, תענו על שאלות, תיצרו אירועים בהתרחשות חיה, הציעו הדגמות, הרצות חינם… נסו לכוון לעבר הפיכתכם למשאב של התעשיה, מי שמקובלים על קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלכם כמומחים ובעלי ידע, לא רק מי שמוכרים מוצר.

4. העצמת עובדי חברה כנציגים שיווקיים: העצימו את העובדים שלכם לדבר בשם החברה – לחלוק מהידע שלהם ברשת ולהעניק יחס אישי ללקוחות אפשריים לאו דווקא מהזוית המכירתית – אלא כחלק מקשר אנושי. תנו במה לעובדים שלכם ברשת כנציגי החברה, ובכך תהפכו את העסק שלכם ליותר אנושי ונגיש – כזה שיש פנים שונות ומגוונות המדברות עבורו.

5. קדמו את העסק שלכם במנועי החיפוש: יש הרבה תחרות ברשת החברתית, ובאופן כללי. תדאגו להיות מקודמים במנועי החיפוש לפני המתחרים שלכם, לפי מילות מפתח מתאימות ולפי הקונספטים של גוגל.

6. וודאו שהאתר חברה שלכם עדכני ומותאם להליך מכירתי: אל תחמיצו הזדמנויות למכור, כשמשתמשים ברשת מוצאים את האתר שלכם במקרה. דאגו לבלוג מכירתי עם הרבה תמונות, לינקים למקומות פופולריים אליהם הלקוחות שלכם גולשים, הקצו מדור לשאלות ותשובות – עשו את האתר שלכם לכזה שניתן להגיב בו ואליו. אתר שיש בו מקטע חברתי ואינטראקטיבי, לא רק כזה שמיידע ומעניק אינפורמציה פרסומית.

וכמובן, החשוב מכל – 7. תפעלו את הפרופילים החברתיים שלכם. אל תזניחו את הטוויטר והסטטוס בפייסבוק ובלינקדאין למשל. מדובר בכלים פשוטים לתפעול, שדרכם ניתן לענות על שאלות, לפרסם מבצעים, ובעיקר – להיות קיימים ובועטים בקרב העולם הוירטואלי והלקוחות הפוטנציאליים שלו. לכו ותפעלו את עצמכם ברשת, ובסופו של דבר תתרגמו עצמכם גם למכירות.

הדו"ח השנתי של מצב העסקים הקטנים שמפורסם מדי שנה על ידי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת מרילנד מראה שהשימוש במדיה חברתית בעסקים קטנים עלה ל-24 אחוזים בשנת 2009 לעומת 2 אחוזים בלבד בשנת 2008. מדובר בקפיצה גדולה שכנראה מושפעת מהמשבר הכלכלי העולמי, שהביא עסקים רבים לחפש פתרונות שיווק חדשים.

רוב העסקים הקטנים מעדיפים את פייסבוק ולינקד-אין

לפי הדיווח, השימוש הנפוץ ביותר שעשו בתי העסק הקטנים במדיה החברתית היה פתיחת דף פרופיל לעסק באתרי מדיה חברתית, תוך עדכון סטטוסים. הדו"ח מפרט כי 75 אחוזים מבתי העסק פתחו פרופיל ברשת חברתית, 69 אחוזים פרסמו עדכונים ברשתות החברתיות כפייסבוק, ו- 57 אחוז מבתי העסק בנו את הרשת שלהם דרך אתרים כלינקדאין. בנוסף, 39 אחוזים מבתי העסק הקימו בלוג בנושאי המומחיות העסקית שלהם, 26 אחוז פרסמו עדכונים עסקיים בטוויטר, ו-54 אחוזים מהעסקים עקבו באופן פעיל אחר פרסומים חיוביים/שליליים הקשורים לארגון שלהם ברשתות חברתיות.

כמו כן, בדו"ח הושוו ציפיותיהם של בתי העסק מהמדיה החברתית מול ההישגים בפועל ונמצא כי הציפיות תאמו פחות או יותר למימוש בשטח, אולם במידה פחותה מעט מהתחזיות האופטימיות. עסקים ציפו שאפקט זיהוי ומשיכת לקוחות חדשים יהיה 73 אחוז, בעוד שבפועל מדובר ב-61 אחוזים. הציפיה לפיתוח מודעות גדולה יותר לקהל היעד של הארגון היא 56 אחוז, כאשר בפועל מדובר במספר קרוב למדי – 52 אחוזים. לגבי שיתוף פעולה אפקטיבי דרך רשת האינטרנט גם כאן התחזית של בתי העסק הייתה ל- 26 אחוזים, כשבפועל מדובר ב-21 אחוזים בלבד (כמעט ונוגע, אבל לא בדיוק).

מרבית העסקים הקטנים מדווחים על מצב בו ההוצאות שלהם על מדיה חברתית בדיוק מכסות את ההכנסות שנוצרות בעקבותיה – אולם לעומתם חמישית מבתי העסק כבר נמצאים במצב רווחי מבחינת ההוצאות וההכנסות מהמדיה החברתית. בפועל, בכלל העסקים כולם (המרוויחים, צפים ומפסידים) -  קיימת אמונה רווחת ( כ-89 אחוזים מהנבדקים במחקר) שהשימוש במדיה חברתית גם אם לא רווחי בהווה – יחזיר להם את ההשקעה תוך 12 חודשים ואף יתחיל לעשות להם רווח. רק מיעוט קטן של 9 אחוז מבתי העסק חושבים ששיווק באמצעות מדיה חברתית יוסיף להיות בלתי רווחי עבורם.

מה המשותף בין עמותת "עזרה ראשונה נפשית", מעריציו של המשנה לראש הממשלה, סילבן שלום, וארגון שמוחה כנגד נהגי אוטובוס ממורמרים? אם חשבתם כמוני שאין שום קשר, הרי שכמוני, טעיתם. כל שלושת הגופים האלו בעלי כרטיס משתמש בפייסבוק, אך הייחוד של כל אחד מהם הוא שפעילותו מתבצעת בדרך ייחודית מסוימת שדרכה הם שומרים על קשר עם חבריהם ומגייסים חדשים.

להמשך הפוסט »

המספרים שמגיעים מארה"ב מדאיגים: מתחילת 2008, כך מדווח האתר Paper Cuts, העוקב אחר פיטורים ומיזוגים בתקשורת האמריקנית, למעלה מ-30 אלף עיתונאים עזבו את התעשייה. הצצה מקרוב יותר אל הקלחת הישראלית, מגלה תמונה לא פחות קשה: רשתות מגזינים שלמות קורסות, עיתונים מתאדים, ועיתונאים מהשורה נדחקים החוצה אל העולם הקר והמנוכר, ואלה שנשארים בתוך המערכת נאלצים לעתים לשאת בהרבה מיותר מכובע אחד.

עולים ליוטיוב. כל אחד יכול? Image by Kevin Dooley under Creative Commons license

מהצד השני, מוצאים עצמם רבים ניזונים באופן סדיר משלל אמצעי תקשורת מקוונים ומבלים חלקים גדלים והולכים של זמנם בזירות הרשתות החברתיות, כשהם מסתמכים על 'אחיהם' ו'אחיותיהם' לרשת במהלכי קבלת החלטות במגוון גדול של נושאים. סקר של TNS טלסקר, הציב לא מכבר את רף משתמשי הרשתות החברתיות על 1.8 מיליון ישראלים, כמחצית הגולשים הישראלים ברשת היום. כ-1.5 מיליון משתתפים בפורומים או בקבוצות דיון, כ-1 מיליון קוראים או כותבים בלוגים, כ-2 מיליון סבורים שאמינות המלצות הגולשים גבוהה יותר מאמינות פרסומות. על פי חברת המדידה העולמית נילסן, שיווק באמצעות רשתות חברתיות – בראשן טוויטר, אך גם פייסבוק ודומיו – נהפכת לשיטת השיווק המשפיעה ביותר על עמדות הצרכנים: המלצה שיקבל צרכן מחברו ברשת חברתית תהיה בעלת משקל גבוה יותר מאשר כל פרסומת שאליה ייחשף. להמשך הפוסט »

כל סמנכ"ל שיווק מתחיל יגיד לך שטכנולוגיות רשת חדשות, כמו גם כל המילים היפות האחרות שמסתיימות בספרות 2.0 הם פשוט אחלה, והן יודעות ליצור את הבאזז המתאים ושהן נורא חשובות וכולי וכולי, אבל, סביר להניח שבסוף היום, כשיגיע האמון על המדיה החברתית אליו עם צ'קים לחתימה, התגובות יהיו הרבה יותר פושרות. כאן מדברים איתך ב-ROI (החזר על ההשקעה) ואל תשכח את זה, בבקשה – ובמיוחד כשבחוץ כל כך 'מעונן'…

אבל, הנה מגיע צוות המחקר של מק'קינזי, והנתונים הטריים שאספו על "היתרונות שבשימוש בכלי ה-Web 2.0", והם בהחלט מעודדים, את אנשי המדיה החברתית, זאת אומרת. המחקר החדש שדגם מעל 1700 מנהלים, מגלה בגדול כי כמה וכמה טכנולוגיות חדשות יחסית בהחלט תורמות ליחסים שבין העובדים בארגון כמו גם ליחסים בין הארגון ולקוחותיו. 69% מהנשאלים הודו בפה מלא כי החברות שלהם הפיקו יתרונות עסקיים מ ד י ד י ם. ומעבר לכך: חברות שהרבו לעשות שימוש בכלים החדשים (יחסית, יחסית) אף הדגימו יתרונות גדולים יותר. המצליחים האמיתיים היו החברות ששלא רק שילבו את הטכנולוגיות בפעילות העובדים, אלא שלקחו צעד נוסף ויצרו "ארגון מרושת" ושימוש בכלים שקשרו אותם חזק יותר אל הלקוחות.

כשמדובר ביתרונות הקשורים בלקוחות, התגלו הבלוגים הארגוניים ככלי היעיל ביותר, עם דיווח של מעל למחצית החברות שנדגמו (51%) שהצהירו כי מדובר בכלי המספק יתרונות מדידים. מיד אחר כך נמצאים אתרי שיתוף הווידאו והרישות החברתי (48%) ופידים מה-RSS במקום השלישי עם 45%.

טכנולוגיות דוגמת וויקיס, פודקאסטים (מישהו בישראל בכלל משתמש בכלי הזה?) התגלו כפחות שימושיים אבל, עדיין, תרמו לחיזוק הקשר עם הלקוחות ברבע ועד שליש מהחברות שנסקרו. דבר אחד בטוח: למעלה ממחצית הנדגמים הודו שכלי ה-Web 2.0 העלו את האפקטיביות של השיווק, 43% דיווחו על שביעות רצון לקוחות גבוהה יותר והפלא ופלא, 38% אף ידעו לדווח על צמצום בעלויות הפעילות השיווקית. זהו. I rest my case.

המתקפה שהפילה את טוויטר החזירה לתודעה את down for everyone or just me? כשאתר לא עובד לנו, אחד הדברים שאנחנו עושים זה לשאול מכר, שמחובר ממחשב וספק אחר, אם גם אצלו האתר לא זמין. downforeveryoneorjustme.com מחליף את החבר: מזינים אליו כתובת של אתר שלא עובד לנו, והוא אומר לנו אם האתר הזה בלתי זמין לכולם, או רק לנו.

אתר downforeveryoneorjustme.com

הביטו על עמוד התוצאה, שמודיע אם האתר שבדקנו זמין או לא. בתחתיתו יש מודעה לשירות אחסון האתרים Site5 Web Hosting. "ה-uptime שלנו באחריות!", הם מבטיחים.

downforeveryoneorjustme.com מודיע ש-newPR עובד סבבה

גולש עשוי לראות ב-downforeveryoneorjustme.com שירות שימושי, שכדי לממן את הפעלתו הלבישו עליו פרסומת שיושבת בול (כמו הפרסומת לרוטב השקשוקה שהוצמדה לשידור "שיטת השקשוקה" בערוץ 1). איש שיווק עשוי לראות בו פרסומת למוצר שמצאה שירות שמתאים לה בול, שירות שאנשים ישתמשו בו שוב ושוב, וכך ייחשפו אל הפרסומת שוב ושוב. שתי הגישות נכונות, ושתיהן מחמיאות לזיווג המבריק הזה.

לגיקים מתחכמים: מה קורה כשמחפשים ב-downforeveryoneorjustme.com את downforeveryoneorjustme.com? זה מה שקורה.